שלמה נעימה ואח' נ' הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ ואח' - פסקדין

פסק דין

1.עניינה של תביעה זו, הינו נזקי רכוש אשר נגרמו בעקבות התרחשותה של תאונת דרכים ביום 25.10.07, תאונה בה היו מעורבים שני כלי רכב (להלן ביחד: "כלי הרכב"): האחד, טרקטור מדגם סאמה סמטטין אקסלופרר 90 טופ 2005, מ.ר 9904957 (להלן: "הטרקטור"). השני, רכב מדגם טיוטה הייס שהינו אוטובוס זעיר, ומספרו 3049156 (להלן: "הרכב").

2.התובעת, בעלת הטרקטור במועד התרחשות התאונה, טוענת לנזקים בשיעור של 227,165 שקלים, שרכיביהם: נזקי הטרקטור שהוכרז כאובדן מוחלט (97,440 ₪ - ערך הטרקטור בניכוי ערכו במצבו הניזוק, על פי חוות דעת השמאי ר.ונציה אשר צורפה לכתב התביעה), עלות חוות דעת שמאי (2,165 ₪), והסך הכספי שנדרשה התובעת להוסיף מעבר לשיעור נזקי הטרקטור, לצורך רכישת טרקטור חדש (127,560 ₪).

3.הנתבעת 1 הינה חברת הביטוח, אשר שימשה כמבטחת הרכב, בביטוח נזקי צד שלישי.הנתבע 2 הינו בעל הרכב והנתבע מס' 3, הינו מי ששימש כנהג הרכב במועד קרות התאונה. (להלן ובהתאמה: "חברת הביטוח, מר אוחיון, מר נחמני").

4.המחלוקת בתיק זה נסובה כל כולה כמעט על שאלת האחריות להתרחשות התאונה, כאשר כל צד מייחס לנהג האחר את האחריות, תוך שלנהגים מחד ומנגד גרסאות שונות באשר למצב העובדתי שקדם להתרחשות התאונה והביא לה. כן נתעוררה שאלת מעמד הודאתו של מר נחמני באשמתו לתאונה בראשית הדרך, הודאה אשר מצאה ביטויה בטופס ההודעה על מקרה התאונה אשר נמסר לחברת הביטוח.

5.על פי הנטען בכתב התביעה, הרכב המעורב נעדר היה רשיון רכב בשעתו. נתון זה כשלעצמו מקים חזקה לפיה הרכב לא היה תקין לנסיעה, דבר שהביא להתרחשות התאונה, ומצדיק החלתו של הכלל "הדבר מדבר בעד עצמו" ולמצער – הטלת אשם תורם בשיעור של 100 אחוז על הנתבעים. (יצוין כבר עתה כי טענה זו לא הוכחה וממילא נזנחה בסיכומים).

מכל מקום ובנוסף, טוענת התובעת, כי מר נחמני נהג ברכב בצורה רשלנית ובקלות ראש תוך שהוא מפר הוראות חוק ותקנות כמפורט בכתב התביעה. התובעת מפנה להודעתו של מר נחמני לחברת הביטוח (נספח ו' לכתב התביעה) המדברת בעד עצמה. במצב דברים זה, הרי שחבות ישנה אף מצד חברת הביטוח ומר אוחיון מכח אחריות ישירה, שילוחית וביטוחית.

6.הנתבעים בכתב הגנתם, דוחים את הנטען בכתב התביעה, שהינה תביעת סרק לשיטתם, כך משהאשם בתאונה נעוץ כל כולו בנהג הטרקטור – מר אילן שלמה (להלן: "מר אילן").

למצער, טוענים הם, כי יש מקום לייחס לו אשם תורם. אשר לטענה לפיה לא היה בנמצא רשיון רכב תקף, הרי שטענה זו מוכחשת ומכל מקום אינה רלוונטית לשיטתם, שכן לא הוכח שהתאונה נגרמה עקב תקלה ברכב. הנתבעים מכחישים אף את הנזקים הנטענים, אשר לשיטתם הפריזה התובעת באלו בתביעתה ובכלל זאת בדרישתה לפצותה בגין רכישת טרקטור חדש. התובעת מכל מקום, לא פעלה להקטנת נזקיה ואף הסבה בעצמה נזק לטרקטור על ידי גרירתו מטעמה באמצעות חבל לאחר התאונה, דבר שהביא להתבקעותו.

אשר להודאתו הנטענת של מר נחמני, הרי שהנתבעים סבורים כי זו המשתקפת אף מטופס הודעה מתוקן עליו חתם מאוחר יותר (נספח א' לכתב ההגנה) אינה משקפת את המציאות.

7.מטעם התובעת הוגשו תצהירי הנהג – מר אילן, ואחיו – מר שלמה עופר. מטעם הנתבעים נמסר תצהירו של מר נחמני, תצהיר החוקר קרן יוסף, ולצד אלו הוגשה חוות דעת מומחה – בוחן תנועה בעברו, אשר מבססת גרסת הנתבעים באשר לאופן התרחשות התאונה.

במהלך שמיעת העדויות, נתעורר קושי בעקבות גרסתו של מר נחמני, אשר הביא את ב"כ הנתבעים לשקול ולעורר בקשה להתפטר מייצוגם של מר נחמני ומר אוחיון, בשל ניגוד אינטרסים, כך משהיה בגרסה זו לשיטת חברת הביטוח, כדי ללמד על נסיון להונות אותה.

בסופו של דבר, לא התפטר הוא מייצוג נוכח הסדר דיוני שנתגבש כמפורט בפרוטוקול הדיון מיום 14.7.2011, אולם ובנסיבות אלה, נמצאה חיונית עדותו של מר אוחיון, והלה אכן התייצב ומסר עדותו בדיון האמור, כשבהמשך לכך סיכמו הצדדים טענותיהם בעל פה.

אציין כבר עתה ובתמצית, כי בעוד לשיטת התובעת התרחשה התאונה עקב נסיון עקיפה שנעשה על ידי מר נחמני וסטייתו הפתאומית ימינה, הרי שלשיטת הנתבעים התרחשה היא בעוד מר נחמני מבצע עקיפה של הטרקטור אשר נסע באטיות בשולי הכביש, כשלפתע סטה הטרקטור שמאלה לתוך נתיב נסיעתו של מר נחמני.

כן אציין הסכמת הצדדים לפיה חוות דעתו של השמאי ר.ונציה, תוגש ללא צורך בחקירתו.

דיון והכרעה

8.העדויות הישירות בהתייחס לאופן התרחשות התאונה, מוצאות ביטוין אך בעדותם של הנהגים מחד ומנגד. אין חולק כי לא היו עדים נוספים.

על פי גרסתו של מר אילן בתצהירו, בשעה 06:00 בבוקר, נהג בטרקטור ממושב נהורה למושב נגה, כשלפתע הגיח מאחור הרכב הנהוג על ידי מר נחמני, שהחל בעקיפת הטרקטור תוך שהוא מתעלם מפס הפרדה רצוף המצוי שם. במהלך העקיפה וטרם סיומה, סטה הרכב באופן פתאומי לצד ימין והתנגש בטרקטור בעוצמה רבה, וככל שזכור לו, נבעה הסטייה מהיותו של מר נחמני מופתע מרכב שהגיע מולו ומרצונו, למנוע את ההתנגשות.

מר אילן הוסיף, כי עסקינן במיקום ששדה הראייה בו אינו שפיר, נוכח קיומן של עליה וירידה סמוך למיקום התאונה וזוהי הסיבה לקיומו של פס ההפרדה הרציף.

לביסוס גרסתו מפנה מר אילן לתמונות המצביעות על אופן סימני הפגיעה בטרקטור, לרבות בגלגל האחורי שלו, כמו גם למיקום הנחת החולות על הכביש לאחר התאונה, אשר גרמה לשפיכת נוזלים במקום. מר אילן מבהיר, כי התאונה התרחשה עת חזר לביתו שבמושב נגה לאחר שביצע עבודה בנהורה, וכי ולמעשה לא הייתה לו כל סיבה לפנות שמאלה בשביל העפר המצוי שם, פנייה בה נאחזים הנתבעים כפי שיובהר בגרסתם להלן. התאונה התרחשה מכל מקום ולשיטתו, אחרי מקום הפניה שמאלה בכביש.